איך לנתץ חומות ולבנות גשרים מעל מחסומים שמגדירים את חיינו?

איך לנתץ חומות ולבנות גשרים מעל מחסומים שמגדירים את חיינו?

אנשים הם לא פעם אוסף של הגדרות עצמאיות וסביבתיות. הרבה פעמים אנשים נכבלים לאופן שבו הם רואים את עצמם, למרות שאותה ראייה רחוקה מלהיות מציאותית, וזאת כי מילים ואף מחשבות יוצרות מציאות ועל כן מספיק שנגיד לעצמנו שלא נצליח להתקבל לעבודה החדשה, לא נצליח להרזות, לא ראויים לאהבה וכדומה, על מנת שאותם משפטים יחלחלו כה חזק, עד שנשכח שיש לנו כוח לעצור ולהגדיר את עצמנו מחדש, כי מחשבה אכן יוצרת מציאות ועל כן עצוב שאנשים בוחרים את הפן השלילי ולא מתעלים עובדות באופן חיובי. מכאן שאם גם אתם כבולים להגדרות ושלל מחסומים שתוקעים אותכם, הגיע הזמן לעצור – פשוט עצור!

קחו מעט השראה לדרך

עצרתם? מעולה! זוהי כבר התחלה טובה. משמעותה של עצירה היא קבלת החלטה ויישום. משמעותה של עצירה היא לקחת נשימה ולהחליט שאנו מפסיקים לפעול על אוטומט, אלא חוזרים להכיר את עצמנו, את אותה אישיות שכה קרובה ורחוקה מאתנו, ולו כי התכתיבים הסביבתיים, המשפחה, העבודה, הנורמות והנסיבות השונות הובילו אותנו לשכוח את עצמנו באמצע המסע המופלא הזה שקרוי חיים, ועל כן חשוב מדי פעם לעצור, לקחת אוויר ולהתמקד בכל פעם בסוגיה אחרת. כך למשל רצוי לשאול מה אנו יכולים לעשות שישמח אותנו באופן יומיומי, על איזה שינוי אנו חולמים, במה אנו טובים (גם אם אחרים לא מסכימים אתנו), מה אנו מאחלים לעצמנו וכדומה. מבקשים ללוות את העצירה בכוח מניע, בדוגמה שמשקפת את הסיטואציה במסגרת החברתית? קיימים ספרים נהדרים בתחום. אחד מהם הנו הספר "קשורה בנפשו – ליאור אנגלמן". מדובר בספר שמזכיר שכולנו בסופו של יום בני אדם – כאלו ששוגים, מתחבטים ושואלים, ולא רק רצף של תבניות מוגדרות.

איתור המחסום וניפוצו

הרבה פעמים אנשים בטוחים שהם נותנים צ'אנס אמתי למערכת היחסים (או למקום העבודה), שהם מגיעים פתוחים וחיוביים, אך בסופו של יום הם מגלים פעם אחר פעם שהיעד אינו מושג ושמשהו בדרך אינו עובד. מדוע זה קורה? לעיתים מקור הבעיה טמון בעבר שלנו, בדפוסי ההתנהלות שייצרנו לעצמנו, ולו כי חווינו טראומה, כישלון, אכזבה וכדומה – חווינו חוויות שהיו כה משמעותיות עבורנו, כך שייצרנו מנגנון הגנה, דפוס שמונע להתקדם אל עבר המטרה הרצויה. כאשר זה קורה יש לומר לעצמכם שני דברים: ראשית שעליתם פה על דפוס התנהגות בעיתי ושנית שטוב שעליתם עליו (גם אם עדיין קשה לשים את האצבע), וזאת כי עתה יתאפשר לבטל אותו ולהתחיל ממקום נקי.

פותחים מחסומים

לאחר שמרגישים שקיים דפוס קבוע שמעלה קשיים, ולאחר שמבינים שלבד קשה להתקדם הלאה, זהו בדיוק הזמן לשמוח על דבר נוסף – על קיומם של פסיכולוגים בחיינו. פסיכולוגים יודעים כיצד לאפשר קילוף שכבות, הם מקשיבים באופן בלתי שיפוטי, הם מבינים בין השורות מה מקור הבעיה ואף הם יודעים להעניק כלים שמסייעים לנוע קדימה אל עבר האני האמתי שרק מחכה שישימו לב אליו. אינכם מתחברים לטיפול פסיכולוגי? קיימים כלי עזר נוספים, כאשר הרבה פעמים שיתוף של אדם קרוב עשוי לסייע להבהיר את הדברים, פשוט כי מעבירים את התחושה למילים.

מתרעננים

הרבה פעמים צריך להכניס חוויה חדשה לחיים שלנו, על מנת להתרענן ולהיזכר שאנו מסוגלים להרבה יותר ושיש לנו תכונות אופי נוספות שביום יום אינן מקבלות ביטוי. חוויה שכזו יכולה להיות הצטרפות לקבוצת ריצה, יציאה לטיול אתגרי, הרשמה ללימודים או לחוג, יציאה למסיבה ועוד. שנסכם? היו קשובים לעצמכם, אל תוותרו לעצמכם, היו חיוביים וחשוב מכל עצרו להכיר את עצמכם מחדש – ללא שום תבנית סביבתית. רק טוב ובהצלחה!

כתוב/כתבי תגובה