חוק שכר שווה לעובד ולעובדת: מה שאתם חייבים לדעת

שכר שווה: ההיסטוריה, המאבק וההישגים

נו, אתם פעם חשבתם למה השכר של גברים ונשים לא תמיד שווה? ברחבי העולם, ובפרט בישראל, המאבק על שכר שווה התבלט יותר ויותר בשנים האחרונות. זה לא רק פוליטיקה; זה עניין של צדק. במאמר הזה, נבצע עיבוד מעמיק של חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, מה הוא אומר, איך הוא נוצר ומה ההשפעות שלו על חיינו.

מהו חוק השכר השווה?

חוק שכר שווה, שנכנס לתוקף לראשונה בשנת 1964, נועד להבטיח ששני אנשים, שעושים עבודה דומה, יקבלו אותו שכר, לא משנה האם הם גברים או נשים. נשמע פשוט, נכון? ובכן, לא בדיוק. עד היום, הפערים בשכר בפועל ממשיכים להתקיים, וזה הזמן להבין מדוע.

היסטוריה של שישים שנה של פערים

האם ידעתם שעד היום, נשים מרוויחות בממוצע כ-30% פחות מגברים? נו, אם זה לא מרתיע, אז מה כן? כדי להבין את המצב הנוכחי, כדאי לחזור אחורה בזמן ולבחון את השורשים של הבעיה.

• 1964 – חקיקת החוק הראשון לשכר שווה בארצות הברית.
• 1975 – חוק השוויון בעבודה בישראל מגדיר את הזכות לשכר שווה.
• 2015 – חקיקת תיקון לחוק בישראל, אשר מוסיפה סנקציות פליליות על פערי שכר בלתי מוסברים.

לאורך השנים, לחוק הזה היו לא מעט גלים של תמיכה והתנגדות. השאלה היא: האם אנחנו באמת מתקדמים? זה נושא שנידון באופן תדיר, ולא במקרה.

האתגרים החיים: למה זה כל כך מסובך?

כשתשאלו אנשי מקצוע על פערי שכר, שימו לב ששאלות רבות יעלו, כמו:

• איך זה יכול להיות שעדיין יש פערים?
• מה ההשפעה של גיל, חינוך ומקצוע?
• האם יש תעשיות שיותר "חברותיות" או "נשיות" מאחרות?

מה שבטוח הוא שהמציאות לא נראית פשוטה. דוגמאות רבות מצביעות על כך שהניהול המפתח בתאגידים מוטה לעיתים קרובות: גברים זוכים לתשומת לב גדולה יותר, רשתות קשרים טובות יותר, וכמובן – יש להם בדרך כלל יותר זמן לרכוש ניסיון ממושך. השערות מעלות את היתרון שגברים עשויים לקבל בתהליך הקידום בעבודה.

מה קורה בשטח?

האם זה השתנה? מחקרים מראים שעם השנים, יש עלייה במספר הנשים לוקחות מנהיגות בתאגידים גדולים – מפתיע, לא? מה שמוביל אותנו לחלק המעניין באמת…

נשים בתפקידים בכירים: הצלחות, אתגרים ומה בין לבין

אוקי, יש לנו בדיחה קטנה בנושא הזה: מה ההבדל בין סמנכ"לית למנכ"לית בסוף החודש? התשובה היא, שניהם עובדים קשה, ולתשובתה של הסמנכ"לית יש תוספת של פער שכר!

נשים רבות פורצות דרך בתפקידים בכירים, אך לא תמיד בצורה שמעידה על שוויון. אם נשים מביאות הצלחות ועדיין מתמודדות עם שכר נמוך, הרי שהמערכת זקוקה לשיפוט מחדש. אז מה יכול להניע את המהפכה?

• חוק שכר שווה: חובת חברות לדווח על פערי שכר.
• תמיכה ממשלתית במערכות חינוך לנשים.
• יזמות נשית: פתיחת דלתות ואפשרויות חדשות.

שאלות שנשאלות לא אחת

שאלה: האם יש יתרונות לקידום שוויון שכר?
תשובה: בהחלט, יותר שוויון משפר מוטיבציה ודורש מכולם להשתפר.

שאלה: מה יקרה אם לא יתבצע שינוי?
תשובה: עוד פערים, עוד אפליה, ופשוט חוסר צדק.

אילו צעדים ממשלתיים ננקטו?

לאחרונה, כמה ממשלות החלו ליישם חוקים שיעודדו מדיניות של שכר שווה. זה במקביל לצעדים נדרשים לתאי עבודה המובילים חקיקה מרקלית – כי בסופו של דבר, רק כך נוכל להבטיח שוויון בשכר.

אז מה בעצם עשינו ומה נשאר לעשות?

נתונים מצביעים על כך שהמאבק לשכר שווה הוא ארוך, ועדיין לא לקח את הכוח שצריך. מה שמרתיע כאן הוא לא העבודה – אלא התמדה ונחישות בקרב הנשים. אנו עדים למספר עליות והצלחות, אבל מה לגבי העתיד?

• חינוך לעובדים – להציב את הנושא על סדר היום.
• תמיכה ממשלתית בעסקים כלפי נשים.
• ביצוע שיחות ושיח הוגן על שכר.

ובסופו של יום, אם שכר שווה ימשיך להיות על סדר היום – מי יודע, אולי יום אחד נוכל לצחוק על זה, כמו שהבעיה הזו רדפה אותנו הרבה יותר מדי זמן.

ובכן, לסיכום, חוק שכר שווה דורש מאיתנו עדיין הרשאה, תמיכה והתמדה. המאבק הזה הוא לא רק למען נשים, אלא למען אדם ואיכות חיים טובה יותר לכולנו. ואם הגעתם עד כאן, כנראה שאתם מסכימים שהשיח הזה חשוב. האם אתם חלק מהשינוי?