השתלת קרנית עין: זיהוי המועמדים האידיאליים

הנוף של רפואת העיניים היה עד להתקדמות פורצת דרך, ואחד ההליכים המובילים שמעידים על התפתחות זו היא השתלת הקרנית. בבסיס הצלחתו טמון התהליך המדוקדק של קביעת התאמתו ליחידים. אז, מי עומד להרוויח מהליך זה, ומי צריך לשקול מחדש? הבה נהפוך את השאלה המרכזית הזו לדה-מיסטיציה.

מועמדים פוטנציאליים להשתלת קרנית:

אנשים עם קרטוקונוס: הפרעה ניוונית זו, המדללת את הקרנית, ומובילה בסופו של דבר לבליטה בצורת חרוט, ניתנת לטיפול יעיל באמצעות השתלה.

דוגמה: ילד בן 25 שחווה עיוותי ראייה עקב קרטוקונוס מתקדם עשוי למצוא השתלת קרנית כמשנה משחק.

הסובלים מצלקות בקרנית: טראומות, פציעות או זיהומים חמורים עלולים להוביל להצטלקות בלתי הפיכה של הקרנית. במקרים כאלה, השתלה מציעה התחלה חדשה.

חולים עם ניוון פוקס: מצב גנטי זה מוביל להידרדרות הדרגתית של תאי האנדותל. ככל שהם מתמעטים, הקרנית מתנפחת, ומשפיעה על הראייה. השתלה יכולה למתן את זה.

הישנות פטריגיום: אם לאדם הוסר פטריגיום אך חווה הישנות חודרת לציר הראייה, ייתכן שתמליץ על השתלת קרנית.

למי השתלת קרנית עשויה לא להיות אידיאלית:

זיהומי עיניים אקטיביים: עבור אלה עם דלקת עיניים מתמשכת, הכרחי תחילה לטפל בזיהום ולחסל אותו לפני ששוקלים להשתלה.

הפרעות אוטואימוניות מסוימות: חולים עם מצבים כמו דלקת מפרקים שגרונית, שעלולים להשפיע על הריפוי, צריכים לעבור הערכה קפדנית. לפעמים, הסיכונים עולים על התועלת.

גלאוקומה בלתי מבוקרת: לחץ עיניים מוגבר שאינו מנוהל עלול לסכן את הצלחת השתלת קרנית.

יובש חמור בעיניים: מצב זה עלול לסכן את בריאות הרקמה המושתלת, מה שהופך אותה לפתרון פחות אופטימלי עבור חולים כאלה.

שיקולי אורח חיים: אנשים העוסקים בספורט רב מגע או פעילויות המהוות סיכון גבוה לפציעות עיניים עשויים שלא להיות המועמדים הטובים ביותר. השתל החדש עדין ועלול להינזק בקלות.